ה”הפרעות דיס” מקורם בקוגניטיביות, הם עמדים וברוב המקרים נמשכים לאורך זמן. הפרעות אלו משתייכות לקטגוריה שנקראת “הפרעות למידה”, שכן הן משפיעות ישירות על יכולת התיאום ובכך גם על ההבנה.
כיום, עם ההגדרות החדשות, ה”הפרעות דיס” הן חלק מההפרעות הנוירולוגיות-התפתחותיות.
אנחנו אומרים “הפרעות דיס” כדי לקצר, מאחר והמונח “דיס” מפנה לתחילתם של ההפרעות הנמצאות בבסיסן כמו הדיסלקציה, הדיספרקסיה, הדיסגרפיה ועוד.
הפרעות אלו לא משפיעות רק על הלמידה, אלא גם על היחסים החברתיים, המשפחתיים, המקצועיים ובעיקר הרגשיים.
הלמידה במערכת החינוך היא הראשונה שניתן לזהות, אך לא היחידה, שכן אנחנו לומדים כל חיינו. גם בגיל המבוגר, התוצאות יכולות להיות רציניות. ה”הפרעות דיס” פוגעות גם בחיי היום-יום.
דיסלקטי מבוגר יכול להתקשות בקריאת מסמכים כמו טפסים מנהליים.
דיספזיק יכול להתקשות בתקשורת במהלך פגישה או בהבנת כל המשתתפים.
להיות בעל פונקציונליות שונה מאחרים לא תמיד קל לקבל. החוויות הקשות שחווים פוגעות גם בתדמית החיובית שאנשים עם הפרעות ‘דיס’ יכולים להיות יש להם על עצמם. הם אובדים אמון ביכולותיהם ובהערכה עצמית שלהם.
כאשר יש לך “הפרעות דיס”, טיפול נדרש בדרך כלל על ידי אורטופוניסט או לעיתים על ידי פסיכומוטוריקאי.
הנוירופידבק יאפשר לך לקבל ראש פנוי וזמין הרבה יותר, כך שהטיפול של האורטופוניסט יהיה יעיל ובעיקר מהיר יותר.
התועלת תיועל והתוצאות יהיו מהירות יותר.
